כאן אפשר לקרוא עוד על עקרונות ותפיסת עבודה לתהליך אסטרטגי, לבניית תשתיות ומנגנונים קהילתיים בעיר.
כשקצב החיים הופך למהיר, חשוב לחזק את ה"בית", את הקהילה, העיר, השכונה, בשילוב ידיים, ובשותפות של נציגי הרשות עם התושבים.
הערכים בעבודה קהילתית
- מעורבות תושבים ביצירת איכות חיים בעיר
- לכידות חברתית: חיבור בין כלל הקהילות בעיר
- שותפות תושבים בתהליכים וקבלת החלטות
- שותפות של גורמי עירייה, עמותות, מגזר עסקי וגופי ציבור רלוונטים
עקרונות ותפיסת עבודה לקידום עבודה קהילתית עירונית
בניית מנגנון לניהול עירוני לתחום קהילה:
- בחינת תקנון כוח אדם ייעודי לתחום הקהילתיות ברמה העירונית וברמת הרובעים והשכונות.
- הגדרת תקציב ייעודי לתחום הקהילתיות בעיר.
- פיתוח מניפת מודלים לניהול שכונה: ועד שכונה, מועצת שכונה, צוותי עבודה- חינוך, נראות השכונה, נוער ועוד ופיתוח מודלים נוספים לניהול השכונה.
- הקמת שולחנות רב-תחומיים ורב-מגזריים הכוללים מספר אגפים בעירייה לפתרון בעיות חברתיות בעיר, כגון עוני, התמכרויות, אבטלה ועוד.
- פיתוח תפיסה עירונית ושכונתית לפעילות ומעורבות הוליסטית במרחב הפיזי בעיר.
- ראיית התושבים לא כלקוחות אלא כשותפים לפיתוח העיר.
עיצוב מרחבים ציבוריים ועירוב שימושים באופן שמאפשר מפגש בין קהילות וחיבור בין מגוון אוכלוסיות בעיר:
- הטמעת המרכיבים החברתיים בתכנון האורבני של השכונות והערים (פארקים הצמודים למוסדות חינוך, מקומות מפגש קהילתיים)
- תחבורה המחברת שכונות, אזורים ואנשים ממגוון קהילות בעיר.
- עירוב שימושים במטרה לייצר קהילתיות: לדוגמה: מתנ"סים אשר בשעות הבוקר מפעילים בתוכם גני ילדים; מבני דיור אשר בהם יש חלל למפגש קהילתי, ואף קומת גן ילדים ומרחב עבודה משותף לדיירים.
פיתוח מרחבי השפעה, תשתיות ומנגנונים עירוניים לעירוב ושיתוף תושבים במגוון תחומי העיר:
- קולות קוראים ליוזמות קהילתיות לפי שכונות או לפי נושאים.
- הנגשת מקומות מפגש עבור התושבים במבני ציבור של העיר (בתי ספר, מתנ"סים ועירייה).
- פיתוח תקציב משתף בכל שכונה ויצירת כלים דיגיטליים לתקשורת בתוך השכונה, בין הבניינים ובין התושבים לרשות.
פיתוח מנגנונים למוביליות חברתית בעיר וחיזוק האוכלוסיות המוחלשות בעיר
- כניסה רב-תחומית ורב-מגזרית לשכונה על ידי כלל השחקנים הרלוונטים: רווחה, חינוך, שפ"ע ושותפים מהמגזר השלישי והעסקי, בתהליך ממוקד של מיפוי הצרכים, האתגרים והכוחות של העיר והתושבים לקראת בניית תוכנית התערבות הולסטית וארוכת טווח.
ניהול מבוסס נתונים:
- קבלת החלטות אשר מבוססות על נתונים שכונתיים על ידי איסוף דאטה מעמיק על תחושת הקהילתיות, שייכות והמעורבות האזרחית באמצעות פיתוח כלי מדידה והטמעתם בשיטות העבודה של כלל השחקנים.
פיתוח מנגנונים בעבודה עם המגזר השלישי
- סביב תחומי פעילות כגון רווחה, תרבות, חינוך ובנושאים אסטרטגיים של העיר, יש לעצב מדיניות עירונית לבניית השותפות והעבודה המשותפים עם המגזר השלישי ואף למנות בעל תפקיד או כמה גורמי קשר לשיח ודיאלוג קבוע עם המגזר השלישי בעיר.
יצירת תשתיות חירום
- בניית מנגנוני עבודה ברורים וסדורים בעת חירום, מינוי נציגי שכונה ונציגי אוכלוסיות מיוחדות, בניית מערך התפנות בעת הצורך ומערך של מתן מענה בעת שהות במקלטים או במצבי בידוד כמו בקורונה.
- בניית מנגנון פינוי שכונתי ורשותי והבניית בעלי תפקידים רשותיים ברורים בעת חרום.
- בניית רשת קשרים ענפה המקשרת בין גורמי מפתח שונים ועידוד הקהילה להתנדב ולפעול אחד למען השני על בסיס התשתיות הקיימות בעיר.
מינוי נבחר ציבור לתיק "קהילתיות עירונית"
- הקמת שולחן עגול אינטר-דצפלינרי אשר כולל את כל אגפי הרשות, במטרה שאלו יבנו תוכנית אסטרטגית עירונית עם יעד קהילתי מוביל בכל שנה. ברמה הפוליטית, השולחן יובל על ידי נבחר הציבור וברמה המקצועית על ידי גורם האמון על עבודה קהילתית מטעם הרשות המקומית.
